ללבוש את עצמך

עולם האופנה. מה האסוציאציות שעולות כששומעים את המושג הזה?

דוגמניות אנורקסיות מהדסות על עקבים במסלול ארוך ומואר, שלטי חוצות ענקיים על איילון, זוהר, כסף, זיפזופ לערוץ האופנה, מגזינים בוהקים, דוגמנים במבט מופנה הצידה, נוצץ צמוד מבריק צעיר..

עולם האופנה מעצם מהותו עוסק בחיצוני. ההופעה שלנו- הלבוש שלנו- הוא הביטוי החיצוני ביותר שלנו וככזה קל מאוד שיהפך לשואו, לקליפה.
אך אפשר גם אחרת.

קמפיין ההשקה של אידרא

עפ"י המסורות העתיקות העולם כולו- מהאדמה שתחת רגלינו ועד הגוף היפה שלנו- הוא הופעה ומימוש של עולם רוחני.

למעשה ניתן לומר שעולם החומר כולו הוא סוג של לבוש לעולם רוחני.

את הלבוש הבסיסי שלנו- הגוף שלנו- קיבלנו בלי בחירה. מה שאומר שהגוף שלנו הוא ביטוי מדויק וישיר של הנשמה שלנו. הפנים המיוחדות רק לי, הגוף שלי שאין דומה לו, כל אלו הם ביטויים ישירים למהות שלנו.

לעומת זאת הלבוש שאותו אנו בוחרים- הוא משתנה ואפשרי- אנחנו יכולים להתלבש כך או כך, לעבוד בעבודה זו או אחרת- וכאן מגרש המשחקים האנושי נמצא. כאן מתחיל להיות מעניין.

כל בחירה שלנו מציבה אותנו במקום אחר. ע"י הלבוש המשתנה נוצר מצב שבו אנו הופכים מסבילים לפעילים- במקום שנהיה תוצאה אנחנו הופכים לסיבה.
הלבוש אותו אנו בוחרים קובע למעשה איזה חלק ואיזו זוית ממהותינו תופיע ותוביל כאן בעולם.
הכל פתוח- אפשר להתלבש איך שבא.

אבל מה- כשאתה לובש מה שמתאים לך- טוב לך. רוצה שיהיה לך טוב?