"טלית" מצטיירת לנו תמיד כאריג מלבני לבן ובו פסים שחורים או כחולים שנוהגים ללבוש בשעת תפילת שחרית.
לא כן נהגו בתימן. יהודי תימן התעטפו בטלית שונה ובאופן אחר:
הטלית היתה עשויה צמר גס שחור. היהודי בתימן התעטף בה יומם ולילה.
בחורף התעטף בה על מנת להתחמם. בקיץ, היתה הטלית מקופלת על הכתף. בלילה, יכול היה לישון על גביה, או להתכסות בה כשמיכה לכל דבר. היא שימשה גם כסל לעת הצורך. הטלית היתה קרויה בפיו 'שמלה' על שם שהיא עוטפת כמעט את כל הגוף. מבחינה הלכתית טלית היא בגד חולין לכל דבר. נראה כי כלל האוכלוסיה בתימן השתמשו בבד כזה לצרכים שונים, אלא שהיהודים "עשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", ככתוב בתורה.
הטלית היתה עשויה צמר גס שחור. היהודי בתימן התעטף בה יומם ולילה.
בחורף התעטף בה על מנת להתחמם. בקיץ, היתה הטלית מקופלת על הכתף. בלילה, יכול היה לישון על גביה, או להתכסות בה כשמיכה לכל דבר. היא שימשה גם כסל לעת הצורך. הטלית היתה קרויה בפיו 'שמלה' על שם שהיא עוטפת כמעט את כל הגוף. מבחינה הלכתית טלית היא בגד חולין לכל דבר. נראה כי כלל האוכלוסיה בתימן השתמשו בבד כזה לצרכים שונים, אלא שהיהודים "עשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", ככתוב בתורה.
 |
| בקיץ, היתה הטלית מקופלת על הכתף |
 |
| על שם שהיא עוטפת כמעט את כל הגוף |
ר' יעקב ספיר שביקר בתימן בשנת 1859 תיעד את המציאות הזאת, וזה לשונו:
"ויראי ה' המארי ילבשו עוד בגד ארבע כנפות מצויצת תחת הכתונת
העליונה ועל גביהם מלמעלה שמלה (כן יקרא גם בערבי[ת]) שחורה או קוי
שחור ולבן מצמר עב רבוע בארבע קצות אשר תכסה ראשם וגויתם עד למטה
ובארבע הכנפות יתלו הציצית כדת ומתכסים בה כל היום... גם בלילה
יתכסו בה או מציעה תחתיו. ויעשה לכל מלאכה להביא בה ממכרו ומקנתו
מהשוק גם משא ועצים"
(אבן ספיר, ליק 1866, דף נח)
למה הצבע השחור?
פרקטיקה. מכיון שהיהודי נושא אותה עימו בכל עת הרי היא קרובה להגיע לידי לכלוך. הצבע הכהה (היו גם טליתות בצבע חום כהה, או בורדו הקרוב לחום) מאפשר שימוש נח.
ידידי, תמיר רצון שחשף בפני את הידע הזה והמציא לי את התמונות, הכין "שמלה" כזו במו ידיו, והוא מתעטף בה דבר יום ביומו, והרי היא לפניכם:
מאוחר יותר כשהתפתחו הקשרים ונפתחו השערים בין יהודי תימן ליושבי ארץ ישראל, הגיעו לתימן טליתות לבנות בעלות פסים שחורים. טליתות אלו (שכונו בפיהם: "טלית ירושלמית") נהפכו למבוקשות והפכו להיות "טלית של שבת" של יהודי צנעא.
כל האמור לעיל מתייחס בעיקר ליהודי מרכז תימן; בצפון ובדרום תימן נהגו גם בטליתות אחרות, מהן צבעוניות ביותר!
וזה, כבר כנראה לפוסט אחר...
כנהוג אצלינו, נקנח בסרטון. בסרטון הבא נוכל לראות הדרכה אודות קשירת הציציות עצמן, כפי מנהג יהודי תימן:
להרחבה: יוסף קאפח, הליכות תימן, "מלבושים ותכשיטים", עמ' 187. 'יהודי תימן – אלפיים שנות תרבות ומסורת', הוצאת מוזיאון-ישראל (ירושלים), עמ' 78; יחיאל חייבי, 'צנעא וסביבתה', עמ' 15,16.
הרשומה נכתבה על ידי משה שלו
6 תגובות:
מקסים :)
כנין ונצר לשושלת תימנית צנעאנית מפוארת אני יכולה להוסיף שהכינוי של הטלית בבית סבי וסבתי הוא "שאל", מה שאכן מזכיר שימושים נרחבים לבגד יומיומי פונקציונאלי (כמו במזרח הרחוק יותר).
ברמת הפיקנטריה, סביב שולחן השבת יש תמיד ויכוח מקומי כשחלק מהנוכחים מבקים לשבת עם הטלית אל האוכל, בנימוק שכך נהגו קדמונינו, לעומת אלה שטוענים שהיום זה לתפילה בלבד (וחוץ מזה הלבן קשה להתכבס...). יפה מאוד, תודה.
הי כנרת,
"שאל" הוא אכן כינויה של הטלית הלבנה, הראץ ישראלית שהתחחבבה על הצנעאנים (האמידים יותר באופן יחסי, והמקושרים לארץ ישראל) עד הפכה לטלית הרשמית שם.
תודה גם לך. מלבד זאת אשלח לך במייל תמונה של הרב חיים מתניה בדיחי עוטה דווקא "שמלה" בתוך בית הכנסת המשפחתי ... שבןע טוב.
נחמד מאוד
היטבת לתאר
Hey Moshe - why do "they" wear tzitzit anyways? i do not know..or never remember :)
The Torah says that when wearing clothes with four corners have to put tzitzit.
Jews who liked the command tried to have in their possession such a thing, so they can keep this commandment
I hope I answered your question.
ישורון
איפה אפשר להשיג את הטלית הזו ?
הוסף רשומת תגובה